COG-FUN (קיצור של Cognitive Functional Intervention) היא שיטה חדשנית במסגרת טיפולי ריפוי בעיסוק. השיטה מיועדת לטיפול בילדים המאובחנים עם הפרעת קשב, ומנסה לטפל בקשיי הילד במגוון מימדים בחיי היום-יום ובסביבה המשפחתית. לאחרונה התחלנו במרכז פהטהקה לשלב את COG-FUN בסל הטיפולים שלנו.

הפרעת קשב (ADHD) מקורה נוירו-ביולוגי והיא מתבטאת בקשיים המיוחסים לחלק הקדמי של המוח – קשיים בניהול ובוויסות עצמי של רגש, מחשבה והתנהגות, עם השלכות רגשיות (דימוי עצמי, תחושת מסוגלות וקושי בזהות עצמית).

כל הורה חדש מכיר את הציפיה הזו, מלאת הסקרנות; מתי התינוק יתחיל לדבר, ומה תהיה המילה הראשונה שלו…

עם הופעת המלמולים הראשונים, אנחנו מביטים בפרי בטננו בגאווה ומתחילים לפרש את כוונותיו העמוקות, כמו גם את המשמעות הנסתרת החבויה מאחורי המילה הראשונה שלו. אבל לפי מחקר חדש, אין הרבה משמעויות נסתרות בתהליך רכישת השפה, ומדובר באבן דרך התפתחותית פשוטה בהרבה: המילה הראשונה של התינוק תושפע בעיקר ממה שהוא רואה מול עיניו.

עד לפרסום תוצאות המחקר שנערך באוניברסיטת אינדיאנה בארה"ב,

עם קבלת האבחון הקובע כי הילד/ה נמצא/ת על הספקטרום האוטיסטי, נדרשים ההורים להתגבר על ההלם והקושי הראשוניים תוך זמן קצר ולהתחיל לפעול. כיום ידוע כי ככל שמתחילים טיפול – ולא משנה באיזו גישה – בגיל צעיר יותר ובצורה אינטנסיבית יותר, כך ניתן לקדם את הילד/ה ולאפשר השתלבות בחברה וחיים עצמאיים יותר, כמובן, בהתאם ליכולות ההתחלתיות.

כיום ישנן מספר גישות מרכזיות לטיפול והתמודדות בילדים עם אוטיזם. הגישות השונות מקפלות בתוכן הנחות לגבי מהות האוטיזם,

הורים לילדים עם בעיית קשב וריכוז מתמודדים עם אתגרים לא פשוטים כלל. אבל בעזרת הבנה, הדרכה, מודעות וטיפול נכון ניתן להתגבר על מכשולים רבים, ואפילו להפיק מהמצב יתרונות של ממש!

האתגרים שבהורות לילדים עם בעיית קשב וריכוז נדמים לפעמים כאינסופיים. ההשלכות של הפרעה זו הן רבות ובאות לידי ביטוי בתחומים רבים בחיי הילדים ובחייכם כמשפחה. כהורה, זה אף פעם לא קל לדעת שלילד שלכם יש התמודדויות מורכבות ויומיומיות.

רשימת הקשיים היומיומיים הנלווים להפרעת קשב אצל ילדים,

החורף אוטוטו כבר כאן. הגשמים, הקור והירידה בטמפרטורות מביאים עמם את "חבילת החורף" המוכרת לכל הורה לילדים בגיל הרך: וירוסים והצטננויות. ואם כל זה לא מספיק רטוב, ילדים בגיל חצי שנה ועד 4-5, נוטים לעתים לאגור נוזלים באוזניים כתוצאה מחסימה בתעלת האוורור באוזן. כשהתעלה נחסמת, הרקמה שבדפנות חלל האוזן התיכונה מתחילה להפריש נוזל שמצטבר בפנים במקום להתנקז החוצה. מצב זה פוגע בתנועתיות של עור התוף וגורם לירידה זמנית בשמיעה.

ואיך כל זה קשור לדיבור והתפתחות?

כשאנחנו אומרים על ילד שהוא "דו-לשוני", אנחנו כמובן לא מתכוונים שיש לו בעיה בלשון, אלא שהוא מבין ומדבר שתי שפות, שתיהן נרכשות באופן טבעי בשלב הופעת הדיבור.
בדרך כלל, ילדים דו-לשוניים גדלים במשפחה בה לשני ההורים שפת אם שונה. במצב כזה, הילד חשוף החל מלידתו לשתי השפות והוא רוכש את שתיהן במקביל.
דו לשוניות יכולה להתקיים גם כאשר בבית מדברים בשפה אחת, ובחוץ – הילד חשוף לשפה אחרת. כך לדוגמא קורה כאשר משפחה ישראלית מתגוררת במדינה אחרת,

התקופה, שלאחר לידת פג, מזמנת אתגרים רבים למשפחות.
החל משעות רבות לצד עריסת הרך הנולד, המתח הנובע ממחסור בשעות שינה, חולשת הגוף, המעקב אחר הטיפול הרפואי בימים, שבועות ואף החודשים הראשונים, הצפצופים, האורות, המפגש עם הצוות הרפואי, חוסר היכולת להתמקם, הקושי להבין את המצב החדש, קשיים בהזנת היילוד והמתח הרב והלחץ, הנובע מאי הודאות, מתווספים לתקופה של ילדות ראשונית, שעשויה להיות מאופיינת בקשיים התפתחותיים, הדורשים תמיכה ומעקב צמוד של מומחים.
מתח ולחץ הם לא רק מנת חלקו של ההורה,

אנו, וגם ילדינו, לומדים לחזור באופן אוטומטי על רצף קבוע של פעולות. רצף זה נקרא הרגלים. ילדים מפתחים הרגלים כבר מגיל צעיר בתחומי החיים השונים: בבית, באוכל, במשחק ועוד. הרגלים הם דבר חשוב, כיוון שהם תורמים רבות להתפתחותם של ילדים. ההורים נדרשים לעודד רכישה של הרגלים חיוביים ולסייע לילדים להתגבר על קושי ברכישה של הרגל חדש, במידה ומתעורר.

‎חשיבות הקניית ההרגלים

להימצאותם של הרגלים יש חשיבות רבה במגוון של היבטים התפתחותיים:

• היבט קוגניטיבי: הרגלים מאפשרים לילד להתרכז בלמידה של דבר חדש תוך שחרור ממאמץ מחשבתי.

ריכזנו עבורכם מספר נושאים פופולרים שאנחנו במרכז "פהטהקה" מציעים כעזרה להורים במסגרת הדרכה הורית.

במסגרת מחקר שנערך לאחרונה, מדענים מדדו יכולות חברתיות של 800 ילדי גן בשנת 1991 וכעבור 19 שנה חזרו לבדוק מה עלה בגורלם. הם מצאו קשר מפתיע בחזקו בין יכולות חברתיות בגיל הגן להצלחה בחיים כבוגרים.
המדידה המקורית נעשתה בידי גננות אשר נדרשו לדרג את מידת ההבנה של הילדים בגן לרגשות האחר, בסולם של "בכלל לא"/"מעט"/"בינונית"/"טובה"/"טובה מאוד". לאחר 19 שנה חזרו החוקרים לילדים שהתבגרו, יצרו מדדים להצלחה בחיים המשקללים את הישגיהם של הבוגרים בחינוך, תעסוקה,