טיפול בילדים עם אוטיזם – מה הכי נכון לילד/ה שלי?

עם קבלת האבחון הקובע כי הילד/ה נמצא/ת על הספקטרום האוטיסטי, נדרשים ההורים להתגבר על ההלם והקושי הראשוניים תוך זמן קצר ולהתחיל לפעול. כיום ידוע כי ככל שמתחילים טיפול – ולא משנה באיזו גישה – בגיל צעיר יותר ובצורה אינטנסיבית יותר, כך ניתן לקדם את הילד/ה ולאפשר השתלבות בחברה וחיים עצמאיים יותר, כמובן, בהתאם ליכולות ההתחלתיות.

כיום ישנן מספר גישות מרכזיות לטיפול והתמודדות בילדים עם אוטיזם. הגישות השונות מקפלות בתוכן הנחות לגבי מהות האוטיזם, ומהן נגזרים מטרות ואופי הטיפול. לפני שמחליטים על הגישה הרצויה, כדאי להכיר את הפילוסופיה והעקרונות שעומדים בבסיס כל אחת מהן:

ABA

העיקרון המנחה: שיטת ABA הוא הגברת ושימור התנהגויות רצויות, הפחתת או הכחדת התנהגויות לא תקינות, ולימוד מיומנויות וכישורים חדשים.

התכנית נתפרת בהתאמה לילד על שלל דפוסי ההתנהגות, הצרכים והיכולות שלו. התכנית הנרחבת כוללת התייחסות למגוון תחומים החיוניים לתפקוד שוטף, תוך התמקדות בכלל היבטי ההתפתחות: כישורים קוגניטיביים, שפה ותקשורת, מיומנויות משחק, יכולות מוטוריות, כישורי חיים והתנהגות חברתית. השאיפה היא למצות את מלוא פוטנציאל העצמאות – בהתבסס על יכולותיו של הילד.

שיטת ABA מתבססת על הפסיכולוגיה ההתנהגותית. סקינר, אבי הגישה, האמין שכל למידה אצל כל יצור בטבע תלויה בסביבה ובגירויים שהיא מספקת, ולכן ניתן לעצב או לשנות התנהגויות על ידי מערכת חיזוקים – שליליים או חיוביים.

דגשים שכדאי לקחת לתשומת לב:  ABA היא גישה אינטנסיבית עם עקרונות מוסדרים ומוצקים, ויחסית לשיטות האחרות, מייחסת פחות משקל למוטיבציה הבסיסית של הילד/ה, כלומר תומכת בהנעה לפעולה גם כשמופיעה התנגדות.

DIR

העיקרון המנחה: שיטת DIR מתבססת על ההנחה כי שפה, קוגניציה וכישורים חברתיים ורגשיים נרכשים ותלויים ביחסים ובתקשורת הרגשית עם הזולת.

על פי גישה זו, ישנם ששה שלבי התפתחות בסיסיים, והמטרה של הטיפול היא לחזור לשלב הראשוני, ואז לשחזר ולתקן את מה שהשתבש.

בגישה זו התכנית מתייחסת לרצון הילד כנקודת מוצא, ההתייחסות לרגשותיו היא הבסיס לאינטראקציה בינו ובין המטפל, והשאיפה היא תמיד להדדיות מטפל-מטופל.

דגשים שכדאי לקחת לתשומת לב: שיטת ה-DIR לא מתייחסת באופן ממוקד לכלל תחומי ההתפתחות ולכן מומלץ לשלב טיפולים משלימים כגון קלינאית תקשורת וריפוי בעיסוק, מאחר שהטיפול פחות מתייחס להיבטים אלה.

TEACCH

העיקרון המנחה: לפי גישת TEACCH מטרת הטיפול באוטיזם היא שיפור יכולות ומיומנויות, תוך מינוף  תחומי העניין של הילד/ה ושאיפה להתאים את הסביבה אל הילד, לצרכיו ומגבלותיו.

גישה זו רווחת בגנים ובתי ספר ומשמשת גם בתכניות ביתיות. ההבדל המהותי בין גישה זו לאחרות, טמון בפילוסופיה שהטיפול בילדים עם אוטיזם צריך להתמקד בשיפור יכולותיו של הפרט לתפקד בחברה ופחות בניסיון להפחית את השוני שלו. גישה זו רואה במאפיינים האוטיסטיים מרכיבים של האישיות שיש לכבד ולקבל, תוך ניסיון לספק כלים שיקלו על ההתנהלות בחברה.

מטרות מרכזיות לפי שיטה זו: למידה והסברה מובנית של החוקים החברתיים באופן שיהיו צפויים ובעלי משמעות עבור הילד שנמצא על הספקטרום.

דגשים שכדאי לקחת לתשומת לב: הפילוסופיה המונחת בבסיס השיטה רואה כאמור את השונות הנוירולוגית שבאוטיזם כמרכיב מהותי של הילד, ולפיכך אין שאיפה לבטל שונות זו. טיפול בגישה זו מצריך מהסביבה הקרובה של הילד לקבל את מאפייני האוטיזם כחלק ממי שהוא.

איך בוחרים

הבחירה בשיטה הנכונה אינה פשוטה. הורים הניצבים אחרי קבלת אבחון הכולל את צמד המילים "ספקטרום אוטיסטי" שרויים במילא בבלבול. חשוב להכיר את הגישות ולהתייעץ עם אנשי מקצוע והורים שכבר עברו את מסלול הלבטים. בסופו של דבר, הבחירה בגישה זו או אחרת תלויה כמובן במאפייני האוטיזם של הילד עצמו, כמו גם בתפיסות החיים של הוריו ונקודת מבטם על הורות ובכלל ועל ההורות לילד מיוחד, בפרט.