ילדים רבים מופנים לאבחון בריפוי בעיסוק על ידי הגננות והמורות עקב קשיים בישיבה לאורך זמן, קשיים באחיזת עפרון, קשיים בהתארגנות ועוד.

מהו ריפוי בעיסוק?

ריפוי בעיסוק הוא מקצוע טיפולי-חינוכי-שיקומי, שעוזר לשפר את התפקוד של האדם בסביבתו – בבית, בגן, בבית הספר, בעבודה ועוד. בטיפול מתרגלים פעילויות משמעותיות עבור המטופל וכמובן שכאשר הטיפול הוא בילד, יערב הטיפול משחק ויצירה.

כיצד מתבצע האבחון?

אבחון בריפוי בעיסוק מעריך את התפקוד של הילד בתחומי העיסוק השונים בעזרת תצפיות, כלי אבחון פורמליים תוך הישענות על דיווחים מההורים ומהמסגרות החינוכיות. האבחון מתייחס למוטוריקה גסה ועדינה, לכישורים גרפומוטוריים כמו שימוש בעיפרון, גזירה, כתיבה וציור, קוגניציה ותפיסה (חשיבה ולמידה), התארגנות יומיומית ועוד.

מתי כדאי לפנות לטיפול?

מומלץ לפנות לאבחון במקרים בהם הילד ממעט או נמנע להשתתף בפעילויות שונות כמו בפעילויות יצירה בגן, חסר עצמאות בתפקוד היומיומי, סובל מקושי לארגן את התיק לבית הספר, בררן באוכל, נמנע ממקומות רועשים.

המנעות מפעילויות שונות יכולה להעיד על קושי העומד מאחוריה לדוגמא – ילד הנמנע מכתיבה, ציור וגזירה עשוי לעשות כך בשל קושי באחיזת העיפרון, בהתארגנות על הדף וכדומה. ילד הנמנע מפעילות ספורטיבית עשוי לעשות זאת בשל קשיים במוטורקה הגסה וילד הנמנע מלשחק בחצר עשוי לעשות זאת בשל רגישות יתר תחושתית הגורמת לו להרתע מלגעת בחומרים כמו חול ובוץ.

במהלך אבחון יעריך המרפא בעיסוק עד כמה ההימנעות מפריעה לילד בהתפתחות ובתפקוד השוטף. במידה ויש להמנעות השפעה מרובה על ההתפתחות והתפקוד היומיומי יהיה צורך בטיפול.

מאת אסתי זיסמן מטפלת רגשית

הורים רבים לילדים בגיל הרך "מתבלבלים" בין שתי המטלות העיקריות של חינוך וטיפול ורואים בהן כמתנגשות.
הטיפול – מטלה של נתינה, הזנה, אהבה, דאגה
חינוך – דרישות, חוקים, חברות, ציפיות, תסכול

הורים רבים מתקשים לעבור מהמענה המיידי לכל צורך כפי שמתבקש בגיל בו הילד תינוק, להזנה וטיפול על פי הצורך ובאופן מבוקר שיכול לשאת גם את תסכול הילד וגם של ההורה.
בחברה שלנו המודרנית, העמוסה, הלחוצה, כשאנחנו מאד מעוניינים ב"ילד מאושר" אנחנו מתקשים לשאת את תסכולי הילד ולעיתים את קשייו.
במקרים בהם יש קשיים התפתחותיים אובייקטיבים אף יותר. ההורים מגוננים, מעניקים
"שירותים עודפים" ובכך מחלישים את הילד ומשדרים לו כי אינו מסוגל.
אנחנו שוכחים שאם לא נכוון את הילד להתמודד עם קשייו, להכיר בהם, להתאמץ, לתרגל, לעמוד בתסכול, לדחות סיפוקים – לא נכין אותו לעולם שבחוץ.
ניתן לכוון את הילדים להתאמץ תוך כדי הקניית מיומנות ועזרה במידה, כשאנחנו זוכרים לשדר להם שאנחנו סומכים שיצליחו ככל שיתאמנו. גם מצבי תסכול וכשלון מתואמים יכולים להיות שלב בהתפתחות, שלב שהוא הכרחי.

בהדרכת ההורים אנחנו מנסים לסייע להורים לאפשר לילדים התמודדויות תואמות גיל, ולאפשר להם להבין את נחיצות החינוך לערכים התואמים לערכיהם הם.
פעמים רבות הורים מדברים ב"שתי שפות" לילד ומאפשרים לו את הבחירה ומבקשים ממנו אישור להתנהגות ההורים ורק מגדילים את הבלבול שלו, בשעה שאם היו מדברים קצר, ברור, החלטי, הילד היה חש שמישהו מבוגר שומר עליו, יודע מה טוב עבורו וכך כמות החרדה והבלבול היו יורדות.
בקצה השני – גם חינוך ביקורתי ונזפני מיד יכול להחליש את הילדים ולשדר להם כי אינם "מספקים את הסחורה" והם מאכזבים את הוריהם ונידונו להם חיי כישלון.
בהדרכת הורים ניתן לעבד את הויסות בין הטיפול לתינוק, להבין את עולם הילד ולחזק אותו יחד עם דרישה מתואמת העוזרת לגדילה והתפתחות.
הורות – המקצוע החשוב בעולם ולא רבים עוסקים בלימוד והתמקצעות תאורטית בו. אנחנו לומדים אותו בשטח תוך "פציעות". כשמצליחים לבקש סיוע ולהעזר באנשי מקצוע, מתבהרים העניינים, פעמים רבות זירות מאבק הופכות לחיי שיתוף והנאה של הורים וילדים.

הגענו לאפרת עם יוני שלנו כשהיה בן 4, ילד שמלבד הברה אחת, לא דיבר. סגור בעולמו עם דיפסרקסיה וגרייה גופנית קשה, חזרתיות ועוד.
מגיל שנתיים עד ארבע עבדנו עם קלינאית תקשורת שלא קידמה את יוני.
בהרבה מקצועיות ונשמה, בעשר אצבעות בנתה אפרת את יכולת הדיבור, ההבעה וההגייה ליוני, תוך התעקשות על כל מגוון העיצורים והשפה.
היום יוני בן 11, ילד שמנהל שיחה, משתף, מבין ומעורב בסביבתו וכמובן עדיין לומד ומתקדם עם אפרת.
קלינאות תקשורת היא רק ההתחלה, אפשרת מעורבת ומנחה בכל הקשור במעטפת המקצועית של יוני (תוכנית ביתית, משברים בבית הספר ומול הרשויות).
אנחנו הרווחנו את הילד שלנו בענק ובטוחים שכל משפחה שתצטרף לאפרת תרוויח גם.

אפרת היקרה,
הגענו אליך מלאי ספקות לאחר ניסיון לא מוצלח עם קלינאיות תקשורת קודמות אשר לא אבחנו נכונה את קשייו של בננו,
הסובל מעיכוב שפתי משמעותי, והציעו טיפולים שלא קידמו אותו ורק העמיקו את תסכולו ואת תסכולנו שלנו מהמצב.
אנו אסירי תודה על מזלנו הטוב שהגענו אליך, בעקבות המלצה חמה, שכן ההתקדמות שעשה בננו בזכותך הייתה
כמעט מיידית והיא ממשיכה ומשתכללת מדי יום ומרגשת אותנו כל פעם מחדש. אבחנת את הסיבה לקושי של בננו מיד והסברת לנו בסבלנות
כיצד צריך יהיה לעבוד כדי לקדם את בננו.
לאחר תקופת הסתגלות קצרה, יצרת קשר חם עם בננו שמגיע אליך בשמחה ויוצא ממך בתחושת ביטחון ובתחושת הצלחה.
רצינותך, מקצועיותך, ידענותך וניסיונך הניכר, ומעל לכל האכפתיות שלך לגבי ההתקדמות של בננו נוסכים בנו ביטחון רב
ומחזקים את תחושתנו שאנחנו נמצאים בידיים הכי טובות שיכולנו להיות.
בהערכה ובתודה מעומק לב,
ש.

אפרת יקרה שלי!
אין לי מילים להודות לך על טיפולך המסור בבתי מאי. הבאתי את בתי לטיפולך כשהייתה בת שנתיים וחמישה חודשים. ילדה חייכנית שובבה וסקרנית שאינה מדברת ברור ומלהגת בג'יבריש.
כאמא לבת בכורה נלחצתי מהמצב ובעקבות המלצה הגענו אליך לטיפול. החיוך הרחב והנעימות שהשרת עשו את העבודה ומאי נפתחה אליך ואהבה אותך.
עם הזמן בעזרת שיחות ומשחקים והאווירה הנעימה שהשרית חשתי בשוני. ראיתי את בתי מתחילה לדבר מתחילה לקרוא לדברים בשמם וקוראת לי לראשונה – אמא.
אפרת את הנס שלי! המקצועיות שלך הנעימות וכל מה שאת מייצגת והאמונה שלך בילדים עשו את העבודה.
אני רוצה להודות לך על כל מה שעשית עבורנו המקצועיות הנחישות ועל כל מה שאת עבורי.

אפרת אהובה,
הגעתי אלייך עם בני לאחר תחזיות קודרות.
הרבה עצב היה בי כשהוצע לי לעבור ללוח תקשורת, כפתרון אידיאלי עבורו.
אבל, את הגדולה מכולן קלטת במהירות בחושייך החדים כיצד לעבוד איתו.
כמו קסם ניפצת את כל התחזיות ובמקצועיות ונועם הבאת לקידום אדיר ומהיר.
יש לנו שפה ואפילו עשירה וכולם מתרשמים ומביעים פליאה.
לעולם לא אשכח אותך אפרת!!!

אחיזת עפרון אצל ילדים – הידעת:

1. במקרה של אחיזת עפרון לא נכונה לא נהוג להתערב אלא אם כן האחיזה אינה תפקודית כלומר מעייפת או מאמצת את הילד או גורמת לו לשליטה ירודה בעפרון.
2. כל עוד האחיזה היא תפקודית היא נחשבת תקינה ולא נשנה אותה ולכן יתכנו סוגים שונים של אחיזה נכונה אפילו אם אינם נראים לנו תקינים.
3. חשיפה מועטת לכתיבה, חולשה בגו ובחגורת הכתפיים והרגלי עבודה לא נכונים יכולים לגרום לאחיזה לא תפקודית.
4. סביב גיל 5 נצפה להתבססות של האחיזה הבוגרת.
5. לפני גיל 4 לא מומלצת התערבות שמטרתה שינוי אחיזת עפרון.
6. אחיזה תפקודית תאפשר איכות קו טובה, דיוק וסיבולת (שמירה על האיכות לאורך זמן).

בכל מקום של חשש כדאי לפנות למרפאה בעיסוק שתוכל לזהות את מקור הקושי והאם יש צורך לטפל בו.

לעיתים התערבות ממוקדת וקצרה תספיק לפתרון מהיר של הבעיה בשילוב של מתן כלים להורים לתרגול בבית.

מרכז טיפולי התפתחותי רב תחומי לילדים והורים

בניהול אפרת אסיף-ברמן

רחוב ניסנבוים 3, תל-אביב
0522311782
pataka.tlv@gmail.com

עדי הגיעה לאפרת אחרי שנה וחצי של טיפול אצל קלינאית נחשבת בכפר סבא. ילדה על הספקטרום האוטיסטי, בת 3, שלא מוציאה הגה, שאף אחד לא יודע להגיד אם אי פעם תדבר.
אפרת אבחנה שמדובר בדיספרקציה קשה, לא השלתה אותנו ואמרה שזו תהיה עבודת נמלים.
שנצטרך ללמוד להגות עיצור עיצור, הברה הברה, שזה יקח זמן ושהרבה מזה תלוי במוטיבציה של עדי וברצון שלה לדבר.
פעמיים בשבוע נסענו לתל אביב, התמדנו, התגברנו על הקושי במעבר מקלינאית "כייפית" שרק משחקת איתה לקלינאית "דורשת עבודה".
מהר מאוד הבנו שמדובר בקלינאית מקצועית, ממוקדת, חדורת מטרה, מלאת סבלנות ואמונה בעדי וביכולות שלה.
כבר בשלב מוקדם אפרת הסבה את תשומת ליבנו לכך שעדי משתפת פעולה ובעלת מוטיבציה גבוהה וכמקצוענית אמיתית ידעה גם לשמר את זה ולוודא שעדי לא תישבר, גם כשקשה, גם כשלא מצליח.
תוך מס' חודשים ראינו התקדמות. בהתחלה הברות ובהמשך מילים ומשפטים.
לא יאמן אבל היום, שנתיים וחצי אחרי, יש עוד הרבה עבודה כמובן, אבל עדי מדברת במשפטים שלמים, מובנת לחלוטין, מביעה את עצמה יפה מאוד ולמעשה – לא מפסיקה לדבר.
בזכותה הילדה שלנו מ ד ב ר ת !!!

ממשיכים להתמיד,
עדי איה ודור