טיפולי COG-FUN בפהטהקה (שיטה חדשה לטיפול בהפרעות קשב)
COG-FUN (קיצור של Cognitive Functional Intervention) היא שיטה חדשנית במסגרת טיפולי ריפוי בעיסוק. השיטה מיועדת לטיפול בילדים המאובחנים עם הפרעת קשב, ומנסה לטפל בקשיי הילד במגוון מימדים בחיי היום-יום ובסביבה המשפחתית. לאחרונה התחלנו במרכז פהטהקה לשלב את COG-FUN בסל הטיפולים שלנו.
COG-FUN (קיצור של Cognitive Functional Intervention) היא שיטה חדשנית במסגרת טיפולי ריפוי בעיסוק. השיטה מיועדת לטיפול בילדים המאובחנים עם הפרעת קשב, ומנסה לטפל בקשיי הילד במגוון מימדים בחיי היום-יום ובסביבה המשפחתית. לאחרונה התחלנו במרכז פהטהקה לשלב את COG-FUN בסל הטיפולים שלנו.
הפרעת קשב (ADHD) מקורה נוירו-ביולוגי והיא מתבטאת בקשיים המיוחסים לחלק הקדמי של המוח – קשיים בניהול ובוויסות עצמי של רגש, מחשבה והתנהגות, עם השלכות רגשיות (דימוי עצמי, תחושת מסוגלות וקושי בזהות עצמית). לאבחנה של הפרעת קשב יש גם השלכות חברתיות, תעסוקתיות ולימודיות.
בהפרעת קשב ישנם בד"כ ליקויים בתפקודים הניהוליים, כלומר במיומנויות קוגניטיביות גבוהות המאפשרות לאדם לשלוט ולווסת את מחשבותיו, רגשותיו והתנהגותו, ועוזרות לו לתפקד בצורה יעילה ואיכותית. דוגמאות לתפקודים ניהוליים: עיכוב תגובה, מעברים, שליטה רגשית, יזימה, זיכרון עבודה, תכנון והתארגנות, ארגון הסביבה, ובדיקה – בקרה.
התפקודים הניהוליים משפיעים על תחומים רבים – התפקוד היום יומי, משחק, למידה, פעילות הפנאי ובהשתתפות חברתית. ליקויים אלו אינם נראים לעין, אך אנו עדים לביטוי ההתנהגותי שלהם. קשיים אלו מעכבים השגת תפקוד עצמאי ומיטבי בכל תחומי העיסוק, ופעמים רבות גורמים לתחושות תסכול ואף חוסר מסוגלות.
הפרעת קשב (ADHD) יכולה להתבטא באופנים הבאים:
• קושי לעצור ולחשוב לפני פעולה, קושי לחכות בתור.
• קושי במצבים חדשים, בשינוי השגרה, במסגרת חדשה.
• קושי בשליטה רגשית שמתבטא בהתפרצויות זעם, או תגובה רגשית לא מווסתת שאינה תואמת את הסיטואציה.
• קושי להתחיל שיעורי בית, דחיית משימות.
• קושי לבצע את כל ההוראות שניתנו, שכיחת חפצים, שכיחה להעביר הודעות.
• קושי לארגן את החדר והסביבה הלימודית.
• מסירת מבחן מבלי לבדוק את התשובות.
• הופעה מרושלת.
מטרות טיפול ה COG FUN:
הטיפול מתמקד בקידום מודעות לאבחנה והשלכותיה תוך התייחסות לעוצמות ולמשאבים שיש לאדם ומשפחתו ומטרתו הגעה לתפקוד יעיל ואיכותי בהווה ובעתיד.
בטיפול יושם דגש על רכישת אסטרטגיות לוויסות התנהגות, ופיתוח מסוגלות ועצמאות בתחומי החיים השונים. יצירת התאמות בסביבה כך שתפקודו של הילד ישתפר והעצמת ההורים כמתווכים וכסוכני השינוי.
כיצד מתנהל הטיפול?
בכל טיפול נוכח הילד ואחד מההורים ודרך פעילויות מהנות ומותאמות לילד באופן אינדיווידואלי, נעבוד יחד על המטרות לשיפור התפקוד. בטיפול תתבצע למידה של אסטרטגיות ניהוליות על ידי הילד וההורה ביחד ותתאפשרנה חוויות חיוביות של מסוגלות והצלחה.
על מנת להגיע לטיפול מיטבי מומלץ לשלב הדרכת הורים בטיפול COG-FUN לילד.
הדרכת הורים שנעשית רק בקליניקה, לרוב מפספסת לא מעט מההתנהלות הביתית השגרתית. כחלק מתהליך הדרכת ההורים, אנחנו מגיעים אליכם הביתה, לפגישה באיזור הבטוח והנוח שלכם. כשאתם בבית, עם הילדים, כמו בכל יום, אנחנו מהצד, עוזרים לכם לראות, להבין וללמוד מה יכול לעזור ליצירת אווירה נעימה יותר.
כחלק משיפור איכות היחסים בין בני המשפחה, ובניית תקשורת איכותית ומקרבת, אנו מגיעים אליכם, עם ארגז כלים המותאם אישית למשפחה שלכם.
צוות מכון פהטהקה מורכב מסוללת מומחים בתחום התפתחות הילד, ובמידת הצורך ניתן לראות את הילד והמשפחה כמכלול הזוכה לטיפול אופטימלי, אם במישרין ואם בעקיפין דרך הדרכת ההורים
לתיאום הדרכת הורים, אנא שלחו sms לטלפון : 052-2311782 או כיתבו למייל שלנו pataka@gmail.com
כל הורה חדש מכיר את הציפיה הזו, מלאת הסקרנות; מתי התינוק יתחיל לדבר, ומה תהיה המילה הראשונה שלו…
עם הופעת המלמולים הראשונים, אנחנו מביטים בפרי בטננו בגאווה ומתחילים לפרש את כוונותיו העמוקות, כמו גם את המשמעות הנסתרת החבויה מאחורי המילה הראשונה שלו. אבל לפי מחקר חדש, אין הרבה משמעויות נסתרות בתהליך רכישת השפה, ומדובר באבן דרך התפתחותית פשוטה בהרבה: המילה הראשונה של התינוק תושפע בעיקר ממה שהוא רואה מול עיניו.
עד לפרסום תוצאות המחקר שנערך באוניברסיטת אינדיאנה בארה"ב, היה מקובל לקשר בין מילותיו הראשונות של התינוק לבין הפידבקים שהוא מקבל מסביבתו הקרובה. המחקר החדש, שהתפרסם בסוף 2016, טוען שהתשובה היא לאו דווקא חברתית, אלא ויזואלית – המילים הראשונות של התינוק קשורות, כפי הנראה, לחוויות החזותיות שלהם ולדרך בה הם רואים את העולם הסובב אותם.
החוקרים הצמידו לתינוקות מצלמות על המצח, בניסיון להתחקות אחר המסלול הוויזואלי היומיומי שלהם ולהבין כיצד הם רואים את העולם סביבם.
המצלמה נועדה לספק לחוקרים מידע, שאנחנו, כמבוגרים, לא חשופים אליו. גם כאשר מדובר במבוגרים שחיים עם התינוק באותו בית, הם חווים את הסביבה בצורה שונה מבחינה ויזואלית. התינוק שולט פחות בגוף שלו ובתנועותיו בחודשים הראשונים לחייו, ולכן יש לו פחות בחירה לאן להביט. גם כאשר הוא מפתח שליטה על המבטים שלו, הדברים שמגרים את סקרנותו, ושעליהם הוא בוחר להתעכב, שונים לגמרי ממה שהמבוגרים משערים.
אז איך נבחרות מילותיו הראשונות של התינוק? העיקרון הוא פשוט, טוענים החוקרים. העצמים שאותם הוא רואה בתדירות הגבוהה ביותר במשך היום – יהיו אלו שיקבלו אצלו ביטוי מילולי. כלומר, לעובדה שהתינוק רואה למשל את הבקבוק שלו מספר רב של פעמים ביום, יהיה משקל הרבה יותר גדול מאשר לשמוע את ההורים חוזרים על מילים שאינן מצויות בטווח הראייה שלו.
מכאן, הסיקו החוקרים, שילד שגדל בתנאים לא יציבים, ושעולמו הוויזואלי משתנה לעתים קרובות, עלול לגלות קושי בחיבור בין האובייקטים לבין המילה שמזהה אותם.
למחקר חדשני זה יש כמובן ערך רב בהבנת תהליך רכישת השפה, וכנגזר מכך, בהרחבת הידע על קשיים ולקויות בתחום הדיבור והתקשורת.
בפהטהקה אנחנו מאמינים שכאשר מדובר בילדים, כל טיפול מוצלח מתחיל בהבנת זווית הראייה של הפעוט שאיתו אנחנו עובדים. ככל שנצליח לראות את העולם מנקודת המבט שלו, וככל שנבין כיצד פועלים המנגנונים שמניעים אותו, כך ניטיב לעזור לו לרכוש מיומנויות וכלים בתחומים שבהם הוא מתקשה.
עם קבלת האבחון הקובע כי הילד/ה נמצא/ת על הספקטרום האוטיסטי, נדרשים ההורים להתגבר על ההלם והקושי הראשוניים תוך זמן קצר ולהתחיל לפעול. כיום ידוע כי ככל שמתחילים טיפול – ולא משנה באיזו גישה – בגיל צעיר יותר ובצורה אינטנסיבית יותר, כך ניתן לקדם את הילד/ה ולאפשר השתלבות בחברה וחיים עצמאיים יותר, כמובן, בהתאם ליכולות ההתחלתיות.
כיום ישנן מספר גישות מרכזיות לטיפול והתמודדות בילדים עם אוטיזם. הגישות השונות מקפלות בתוכן הנחות לגבי מהות האוטיזם, ומהן נגזרים מטרות ואופי הטיפול. לפני שמחליטים על הגישה הרצויה, כדאי להכיר את הפילוסופיה והעקרונות שעומדים בבסיס כל אחת מהן:
ABA
העיקרון המנחה: שיטת ABA הוא הגברת ושימור התנהגויות רצויות, הפחתת או הכחדת התנהגויות לא תקינות, ולימוד מיומנויות וכישורים חדשים.
התכנית נתפרת בהתאמה לילד על שלל דפוסי ההתנהגות, הצרכים והיכולות שלו. התכנית הנרחבת כוללת התייחסות למגוון תחומים החיוניים לתפקוד שוטף, תוך התמקדות בכלל היבטי ההתפתחות: כישורים קוגניטיביים, שפה ותקשורת, מיומנויות משחק, יכולות מוטוריות, כישורי חיים והתנהגות חברתית. השאיפה היא למצות את מלוא פוטנציאל העצמאות – בהתבסס על יכולותיו של הילד.
שיטת ABA מתבססת על הפסיכולוגיה ההתנהגותית. סקינר, אבי הגישה, האמין שכל למידה אצל כל יצור בטבע תלויה בסביבה ובגירויים שהיא מספקת, ולכן ניתן לעצב או לשנות התנהגויות על ידי מערכת חיזוקים – שליליים או חיוביים.
דגשים שכדאי לקחת לתשומת לב: ABA היא גישה אינטנסיבית עם עקרונות מוסדרים ומוצקים, ויחסית לשיטות האחרות, מייחסת פחות משקל למוטיבציה הבסיסית של הילד/ה, כלומר תומכת בהנעה לפעולה גם כשמופיעה התנגדות.
DIR
העיקרון המנחה: שיטת DIR מתבססת על ההנחה כי שפה, קוגניציה וכישורים חברתיים ורגשיים נרכשים ותלויים ביחסים ובתקשורת הרגשית עם הזולת.
על פי גישה זו, ישנם ששה שלבי התפתחות בסיסיים, והמטרה של הטיפול היא לחזור לשלב הראשוני, ואז לשחזר ולתקן את מה שהשתבש.
בגישה זו התכנית מתייחסת לרצון הילד כנקודת מוצא, ההתייחסות לרגשותיו היא הבסיס לאינטראקציה בינו ובין המטפל, והשאיפה היא תמיד להדדיות מטפל-מטופל.
דגשים שכדאי לקחת לתשומת לב: שיטת ה-DIR לא מתייחסת באופן ממוקד לכלל תחומי ההתפתחות ולכן מומלץ לשלב טיפולים משלימים כגון קלינאית תקשורת וריפוי בעיסוק, מאחר שהטיפול פחות מתייחס להיבטים אלה.
TEACCH
העיקרון המנחה: לפי גישת TEACCH מטרת הטיפול באוטיזם היא שיפור יכולות ומיומנויות, תוך מינוף תחומי העניין של הילד/ה ושאיפה להתאים את הסביבה אל הילד, לצרכיו ומגבלותיו.
גישה זו רווחת בגנים ובתי ספר ומשמשת גם בתכניות ביתיות. ההבדל המהותי בין גישה זו לאחרות, טמון בפילוסופיה שהטיפול בילדים עם אוטיזם צריך להתמקד בשיפור יכולותיו של הפרט לתפקד בחברה ופחות בניסיון להפחית את השוני שלו. גישה זו רואה במאפיינים האוטיסטיים מרכיבים של האישיות שיש לכבד ולקבל, תוך ניסיון לספק כלים שיקלו על ההתנהלות בחברה.
מטרות מרכזיות לפי שיטה זו: למידה והסברה מובנית של החוקים החברתיים באופן שיהיו צפויים ובעלי משמעות עבור הילד שנמצא על הספקטרום.
דגשים שכדאי לקחת לתשומת לב: הפילוסופיה המונחת בבסיס השיטה רואה כאמור את השונות הנוירולוגית שבאוטיזם כמרכיב מהותי של הילד, ולפיכך אין שאיפה לבטל שונות זו. טיפול בגישה זו מצריך מהסביבה הקרובה של הילד לקבל את מאפייני האוטיזם כחלק ממי שהוא.
איך בוחרים
הבחירה בשיטה הנכונה אינה פשוטה. הורים הניצבים אחרי קבלת אבחון הכולל את צמד המילים "ספקטרום אוטיסטי" שרויים במילא בבלבול. חשוב להכיר את הגישות ולהתייעץ עם אנשי מקצוע והורים שכבר עברו את מסלול הלבטים. בסופו של דבר, הבחירה בגישה זו או אחרת תלויה כמובן במאפייני האוטיזם של הילד עצמו, כמו גם בתפיסות החיים של הוריו ונקודת מבטם על הורות ובכלל ועל ההורות לילד מיוחד, בפרט.
הורים לילדים עם בעיית קשב וריכוז מתמודדים עם אתגרים לא פשוטים כלל. אבל בעזרת הבנה, הדרכה, מודעות וטיפול נכון ניתן להתגבר על מכשולים רבים, ואפילו להפיק מהמצב יתרונות של ממש!
האתגרים שבהורות לילדים עם בעיית קשב וריכוז נדמים לפעמים כאינסופיים. ההשלכות של הפרעה זו הן רבות ובאות לידי ביטוי בתחומים רבים בחיי הילדים ובחייכם כמשפחה. כהורה, זה אף פעם לא קל לדעת שלילד שלכם יש התמודדויות מורכבות ויומיומיות.
רשימת הקשיים היומיומיים הנלווים להפרעת קשב אצל ילדים, היא ארוכה. בין המאפיינים ההתנהגותיים נמצא:
אימפולסיביות: ילדים עם הפרעת קשב פועלים רבות בלי לחשוב מראש על תוצאות.
קושי בהבנת המצופה מהם: אתם מדברים עם הילד והוא בכלל לא שומע מה אתם אומרים. הוא מרוכז במה שהוא עושה. במצב כזה, כדי להשיג את תשומת לבו, צריך להתקרב אליו, ליצור קשר עין ולדבר בצורה ברורה.
קושי בהתמקדות: ילד עם הפרעת קשב מתקשה להבחין בפרטים הקטנים ולהבחין בטעויות, מה שמקשה עליו לבצע מטלות לימודיות או כאלה הקשורות להתנהלות יומיומית. הילד יתקשה לשמור על מיקוד לאורך זמן, למלא הוראות ולארגן את הזמן והמרחב האישי שלו.
סינון הסחות: ילד עם הפרעת קשב וריכוז מתקשה לווסת את עצמו מול הסביבה, לסנן הסחות ולזכור מה עליו לעשות, גם כאשר אתם אומרים לו את זה אמור וחזור.
חשוב להדגיש שלא כל הפרעת קשב מופיעה באריזה אחת עם היפראקטיביות ולכן לא כל הילדים עם בעיית קשב יהיו גם תזזיתיים ובעלי צורך בתנועה מתמדת.
מובן מאליו, שדרך ההתמודדות של ההורים עם הנושא משפיעה השפעה מכרעת על היכולת של הילד לצלוח את הקשיים ולנהל את הבעיה – במקום שהבעיה תנהל אותו. כמטפלים, אנחנו רואים פעמים רבות שבהתנהלות מוצלחת ניתן אפילו למנף את הקושי ולהפוך אותו ליתרון. בעיית קשב וריכוז היא לעתים הצד השני של יצירתיות, דמיון מפותח עם עולם פנימי עשיר וססגוני, יכולת לחשוב מחוץ לקופסה, חשיבה מקורית וכישרון בולט בתחום מסוים. ובשורה התחתונה: כשהחיים נותנים לך לימונים, כדאי להכין מהם לימונדה, ועדיף להוסיף גם נענע…
אז איך עוזרים לילד להתמודד? הנה כמה נקודות שחשוב לזכור:
לחזק, לחזק, לחזק
לילדים עם הפרעת קשב וריכוז יש נטייה לפתח דימוי שלילי על עצמם, ולטפח תחושה שהם מאכזבים ולא מצליחים לעמוד בציפיות. לכן חשוב להתמקד בהצלחות שלהם, גם הקטנות ביותר, ולתת פידבק חיובי בכל הזדמנות.
שמירה על שגרה
כדי לתת קונטרה לכאוס שיוצרת בעיית הריכוז, צרו שגרה קבועה בהתנהלות היומיומית והיצמדו אליה ככל הניתן. שגרה כזו כוללת הגדרת שעת הקימה בבוקר, סדר הפעולות שיש לעשות עד היציאה מהבית, כללי הכנת שיעורי בית, טקסי ערב קבועים לפני השינה – כל אלה נותנים סדר והיגיון בתוך רצף הגירויים ומאפשרים תחושה של שליטה וארגון במקום בלבול ומוסחות.
היערכות
גם אם אתם עצמכם לא אלופי התכנון וההיערכות מראש, חשוב שתסגלו "שיטות עבודה" שכוללות מבט קדימה אל סיטואציות שטומנות בקרבן פוטנציאל של לחץ. כשאתם יודעים שביום מסוים צפויה לילד/ה שבירת שגרה ושינוי בלוחות הזמנים, דברו על כך מראש ותאמו ציפיות לגבי מה הולך לקרות ואיך אפשר להתמודד עם זה.
והכי חשוב: זכרו שקודם כל יש כאן ילד/ה, ורק אחר כך סוגיית קשב וריכוז!
אל תהפכו את סוגיית הקשב והריכוז של הילד/ה שלכם למוקד החיים בבית. עשו כל מה שניתן להקל על המשפחה בהתנהלות היומיומית, ואז פשוט – שחררו. כשהאווירה בבית תהיה שמחה ונעימה, עם שעות של כיף ותחושת ביחד משפחתית – יכולת ההתמודדות של כולם רק תשתפר. וכשכל בני הבית ירגישו טוב יותר, או אז תוכלו ליהנות מהצדדים היפים של הפרעת הקשב – רעיונות מדליקים, הברקות מעניינות ויצירתיות בפתרון בעיות. ובעיקר – אל תשכחו שילדים רוצים קודם כל להיות ילדים ופשוט לגדול בסביבה מחבקת, אוהבת ומקבלת.
בתי בת שנה ושלושה חודשים, ואינה מדברת. היא כן מבינה את מה שאומרים לה, ואפילו מצביעה על דברים, ואומרת כ 4-5 מילים בודדות, אבל לא מעבר לכך. מה עלי לעשות? האם זה תקין? הבנתי, שבגיל זה כבר ניתן לבטא מספר מילים
גיל שנה ושלושה חודשים, אינו נחשב לעיכוב התפתחותי שפתי, ניתן בהחלט להגיע לפגישת אבחון אצל קלינאית תקשורת, אשר תוכל לבצע תצפית בעת משחק, והתייחסות לתקשורת הקדם מילולית. ייתכן ונדרש יהיה לקיים יותר ממפגש אחד, אך זאת לא ניתן לדעת מראש.
לאחרונה, חגגנו לבני בן החמש יום הולדת בבית עם כל ילדי הגן, בני התרגש מאוד ולא ישן בלילה לפני. ביום המסיבה, בני הפגין שתלטנות רבה צד שלא היה מוכר לי עד כה. אציין שבני בן יחיד.
שלום לך אמא יקרה, הנך מתארת סיטואציה, שאנו מכירים היטב מן הטבע, סיטואציה טבעית, נורמלית ואף חשובה. בנך התרגש לקראת המאורע, כל חבריו מגיעים אליו לראשונה לביתו, לממלכה שלו, למבצר הפרטי שלו, למגרש הביתי שלו, והוא בהחלט רוצה לנצח על המקהלה ולשלוט ביד רמה. נוסיף לכך את התרגשותו הרבה מהאירוע ואת היותו במרכז, בנך בגיל הרך, שלב שניתן לעצב ולסייע לו להגיע לאיזון בעולם, תוכלי לסייע לו באמצעות הרחקת הסיטואציה ולשקף התנהלותו באמצעות סיפור או שיר, תני לו להביע את חוות דעתו, וצפי בשינוי.
שלום רב, בני בן הארבע החל לאחרונה להתנהג באופן גס ובוטה, הוא מנבל את פיו, מתחצף, ואומר לי בכל הזדמנות, שהוא שונא אותי, זה שובר לי את הלב, אני חשה פגועה, לא יודעת, כיצד לגשת אליו, איך להתמודד, אשמח להמלצתך.
צר לי לקרוא את דבריך, אני חשה תסכול וכאב משניכם, גם מבנך, שחווה לחץ, ומבטא זאת כלפיך, וגם ממך, אשר חווה אלימות מילולית וקושי בתקשורת בינכם. זו תקופה קשה, שמזמנת אתגרים לצמיחה משותפת ולריפוי הקשר בינך לבין בנך. זכרי, שאת אמו, את מקור הסמכות, החום, האהבה, הביטחון וההישרדות שלו, על אף שמילותיו פוגעות ואף משסעות בך, בתוך תוכו, מדובר בילד, שנמצא בשלב התפתחותי של יציאה לעצמאות והגדרת גבולות. היי אסרטיבית, אך רכה, אל תחששי לומר לו, שנפגעת ממילותיו. נסי לברר, מה מקור התסכול שלו, האם במסגרת החינוכית שלו הוא חווה אלימות מילד כזה או אחר, אולי מדמות חינוכית? האם נחשף לכך דרך מקור אחר? ההמלצה הפרקטית הראשונה והמידית שלי, היא לנסות להיות יחד, ללא הפרעות, טלפונים, מיילים או אפילו אמצעי מדיה, צאו לאוויר, לטבע, התרחקו מהסביבה היום יומית, ובלו ביחד, העניקי לו גשר, פתח, לבטא את עצמו. ונשמי, הקושי קיים, אך הוא עתיד לעבור.