מחקר חדש על המילים הראשונות של התינוק

כל הורה חדש מכיר את הציפיה הזו, מלאת הסקרנות; מתי התינוק יתחיל לדבר, ומה תהיה המילה הראשונה שלו…

עם הופעת המלמולים הראשונים, אנחנו מביטים בפרי בטננו בגאווה ומתחילים לפרש את כוונותיו העמוקות, כמו גם את המשמעות הנסתרת החבויה מאחורי המילה הראשונה שלו. אבל לפי מחקר חדש, אין הרבה משמעויות נסתרות בתהליך רכישת השפה, ומדובר באבן דרך התפתחותית פשוטה בהרבה: המילה הראשונה של התינוק תושפע בעיקר ממה שהוא רואה מול עיניו.

עד לפרסום תוצאות המחקר שנערך באוניברסיטת אינדיאנה בארה"ב, היה  מקובל לקשר בין מילותיו הראשונות של התינוק לבין הפידבקים שהוא מקבל מסביבתו הקרובה. המחקר החדש, שהתפרסם בסוף 2016, טוען שהתשובה היא לאו דווקא חברתית, אלא ויזואלית – המילים הראשונות של התינוק קשורות, כפי הנראה, לחוויות החזותיות שלהם ולדרך בה הם רואים את העולם הסובב אותם.

החוקרים הצמידו לתינוקות מצלמות על המצח, בניסיון להתחקות אחר המסלול הוויזואלי היומיומי שלהם ולהבין כיצד הם רואים את העולם סביבם.

המצלמה נועדה לספק לחוקרים מידע, שאנחנו, כמבוגרים, לא חשופים אליו. גם כאשר מדובר במבוגרים שחיים עם התינוק באותו בית, הם חווים את הסביבה בצורה שונה מבחינה ויזואלית. התינוק שולט פחות בגוף שלו ובתנועותיו בחודשים הראשונים לחייו, ולכן יש לו פחות בחירה לאן להביט. גם כאשר הוא מפתח שליטה על המבטים שלו, הדברים שמגרים את סקרנותו, ושעליהם הוא בוחר להתעכב, שונים לגמרי ממה שהמבוגרים משערים.

אז איך נבחרות מילותיו הראשונות של התינוק? העיקרון הוא פשוט, טוענים החוקרים. העצמים שאותם הוא רואה בתדירות הגבוהה ביותר במשך היום – יהיו אלו שיקבלו אצלו ביטוי מילולי.  כלומר, לעובדה שהתינוק רואה למשל את הבקבוק שלו מספר רב של פעמים ביום, יהיה משקל הרבה יותר גדול מאשר לשמוע את ההורים חוזרים על מילים שאינן מצויות בטווח הראייה שלו.

מכאן, הסיקו החוקרים, שילד שגדל בתנאים לא יציבים, ושעולמו הוויזואלי משתנה לעתים קרובות, עלול לגלות קושי בחיבור בין האובייקטים לבין המילה שמזהה אותם.

למחקר חדשני זה יש כמובן ערך רב בהבנת תהליך רכישת השפה, וכנגזר מכך, בהרחבת הידע על קשיים ולקויות בתחום הדיבור והתקשורת.

בפהטהקה אנחנו מאמינים שכאשר מדובר בילדים, כל טיפול מוצלח מתחיל בהבנת זווית הראייה של הפעוט שאיתו אנחנו עובדים. ככל שנצליח לראות את העולם מנקודת המבט שלו, וככל שנבין כיצד פועלים המנגנונים שמניעים אותו, כך ניטיב לעזור לו לרכוש מיומנויות וכלים בתחומים שבהם הוא מתקשה.